10 טריליון ניסיונות: כך עבר ההתאמות בין בראשית ל-Pi מבחן לחץ סטטיסטי
השאלה הנכונה שיש לשאול
בכל מחקר אמפירי המזהה דפוס חריג במערכת נתונים, השאלה הראשונה שיש לשאול אינה "מה המשמעות של הדפוס?", אלא: האם הדפוס – או משהו שקול לו סטטיסטית – היה יכול להיווצר באקראי? אם התשובה היא חיובית, כלומר, אם תהליכים סטוכסטיים רגילים יכולים להניב תוצאה דומה בסבירות מתקבלת על הדעת, אזי לתצפית אין כל ערך אינפורמטיבי.
מחקר הבסיס "Genesis-Pi WhitePaper" (הנייר הלבן של בראשית-פאי) מתייחס לשאלה זו ברצינות מוחלטת וללא פשרות. מענה מוחלט לשאלה זו דרש פיתוח והרצה של סימולציות מונטה-קרלו (Monte Carlo) בהיקף עצום – כנראה מהנרחבות ביותר שיושמו אי-פעם בבעיית ניתוח טקסטואלי מורכב.
המחקר ביצע למעלה מ-10 טריליון ($10^{13}$) איטרציות במסגרת עבודה "אדברסרית" (Adversarial Framework) שנועדה, באופן מפורש ומכוון, להעדיף את השערת האפס באופן קיצוני. כל יתרון מבני והסתברותי ניתן לפסוקים האקראיים שנוצרו – יתרונות שלפסוק בראשית א' א' המקורי מעולם לא היו. הסימולציה כללה גם את כלל פסוקי התנ"ך, הן בתצורתם המקורית והן בתצורה מחוזקת שסיפקה פי 10,000 יותר הזדמנויות לכל פסוק לייצר התאמות.
התוצאה: בראשית א' א' דורג במקסימום המוחלט מול כלל הפסוקים האקראיים (והתנ"כיים) בכל היבט מהותי המאפשר הערכה של דפוס אמיתי. למרות 89 דרגות חופש (קריטריונים) שהועמדו לרשות הפסוקים המלאכותיים, והוויתורים העצומים שנעשו לטובתם, אף פסוק לא התקרב לרמת המובהקות של הפסוק המקורי.
מהי סימולציה אדברסרית?
סימולציית מונטה-קרלו סטנדרטית מייצרת דגימות אקראיות ומודדת באיזו תדירות מתרחשת התוצאה הנצפית. זוהי גישה תקפה, אך היא חשופה לביקורת לפיה מודל האקראיות עשוי להיות "נוקשה" מדי – כלומר, מקשה באופן מלאכותי על הדגימות האקראיות להגיע לערך המטרה.
הסימולציה של ה-"WhitePaper" היא אדברסרית במובן ההפוך לחלוטין: היא הופכת את מציאתם של פסוקים אקראיים בעלי ניקוד גבוה לקלה באופן חסר פרופורציה.
המתודולוגיה, אשר נבחנה ואושרה על ידי פרופ' רוברט הרליק (Robert Haralick, מומחה עולמי לזיהוי תבניות), משלבת מנגנון של 'ויתורים' (Waivers) – הרפיות מכוונות של המגבלות החלות על הפסוק המקורי.
באופן ספציפי, לפסוקים המלאכותיים הוענקו חירויות שנעדרו לחלוטין מהפסוק האמיתי:
- ויתורים סמנטיים: ביטול הדרישה ללכידות לשונית ותחבירית (הורדת רף ההסתברות הנדרש ביותר מ-10 סדרי גודל לטובת השערת האפס).
- ויתורים איטרטיביים: מתן $10^{14}$ יותר אפשרויות התאמה לפסוקים המלאכותיים לעומת בראשית א' א'.
- ויתורי מיקום והקשר: אפשרות גמישה לאלמנטים מבניים לשנות מיקום, תוך ביטול הדרישה לעקביות מחמירה.
היפוך זה – הענקת יתרון אסטרונומי להשערת האפס – הוא המתודולוגיה המדעית הנכונה לבחינת טענות יוצאות דופן. אם תוצאה שורדת מבחן אדברסרי קיצוני שכזה, היא אינה תוצר של "כריית נתונים" (Data Mining). סימולציית ה-10 טריליון תוכננה ספציפית כדי לגרום לבראשית א' א' להיכשל ולהיבלע ברעש הרקע.