
בסוף שנות ה-90, בחרו המתמטיקאים — הפרופסור ברנדן מקיי, פרופסור דרור בר-נתן, פרופסור מיה בר-הלל ועמיתיהם — שני ספרים ספציפיים לאתגר את מחקר צפנות התורה (מה שידוע כ-"צופן התנ"כי", אך למעשה מתמקד בתורה): תרגום עברי של "מלחמה ושלום" מאת לב טולסטוי ו-"מובי דיק" מאת הרמן מלוויל. טענתם: בגמישות מספקת, כל טקסט יכול לייצר דפוסים שנראים משמעותיים לעין שאינה יודעת להבחין בין דפוס משמעותי למיצג מלאכותי.
באותה התקופה התפרסם מאמר מדעי אודות הצפנים בתורה בשיטת ELS (דילוג אותיות שווה) על ידי פרופסור אליהו ריפס ז"ל, דורון ויצטום ועמיתיהם. הספרים "מלחמה ושלום" ו"מובי דיק" נועדו להיות ספרים שאיש לא טוען שיש בהם צפנים מכוונים, ואף על פי כן — כאשר משתמשים במרחבי חופש מספיק גדולים — ניתן להציג משהו שנראה כמו צופן גם בספרים כאלו (ולמעשה בכל טקסט, אפילו ג'יבריש).
הטענה נכונה בהתאם לתוחלת המתמטית של המיצג מול הטקסט הנבדק, אורכו, תדירות האותיות שלו וכיוצא בזה. המאבק הזה היה ארוך ומעניין. על ידי הרחבת פרמטרים של חופש מעבר למה שהיה קיים אצל פרופסור ריפס ז"ל ודורון ויצטום, אכן הצליחו להציג אפשרות תיאורטית למשהו שאדם שאינו מבין בזה עשוי לטעות כי מדובר בצופן. ההבדל הגדול בין צופן אמיתי לבין תוצר מלאכותי דומה להבדל שבין זכוכית ליהלום — ועל ידי כלים מדויקים ניתן להבחין ביניהם באופן ברור.
כעת, עשרות שנים לאחר מכן, בזכות אותו מאבק היסטורי ננעלו הספרים האקראיים והם כעת אי-פריוריים לבדיקת טענת המבקרים גם לגבי המחקר של החוקר עברון, שגילה דפוסים משמעותיים ומידע ענף בקשר שבין הפסוק הראשון בתורה לבין פאי.
הפסוק הראשון בתורה קשור מהותית לבריאת העולם. הוא מדבר על בריאת העולם תוך כדי שהוא שומר על שלמות רעיונית מלאה בתור יחידה גמורה:
תורת הקבלה מתארת את תחילת הבריאה במעשה הצמצום מנקודה סינגולרית שממנה הבורא ברא את העולם: נקודה אמצעית של עיגול מושלם, ככתוב בעץ חיים וכפי שמוסבר לעומק בספר הזוהר בתיאור של טבעת הבריאה.
מסיבות אלו — ואף מסיבות כלליות יותר הקשורות לבריאת העולם, הפיזיקה, הגדלים, הגיאומטריה וכדומה — פאי (π) הינו הקבוע היסודי והחשוב ביותר לבדיקה. כל זה לא קיים בספרים האקראיים, ועל כן אין להם זכות סמנטית להיבדק מול פאי. אך כפי שנראה בתוצאות: לא ניתן לדלל אפס. הספרים האקראיים נכשלים כישלון חרוץ.
במאמר המדעי הבסיסי (120 עמודים), נקבעו 89 קריטריונים שבהם בראשית א:א השיג 18 התאמות. בהרחבה לאחר מכן, הורחבה המסגרת ל-272 קריטריונים, ובראשית א:א השיג 27 התאמות — 9 נוספות על 18 המקוריות, ללא אובדן של אף אחת מהן. הנתונים שלהלן מציגים את תוצאות ה-272.
מסגרת זיהוי דפוסי הפאי כוללת 272 קריטריונים עצמאיים שנקבעו וננעלו לפני הבדיקה. כל קריטריון בוחן היבט שונה של הקשר בין מבנה הפסוק לבין הספרות של פאי: סכומי ספרות, מיקומים בפאי, סימטריות, ספרות ריבועיות, שרשראות ועוד. מרחב החופש ניתן באופן שווה לכל טקסט הנבדק — 272 הזדמנויות להצליח.
הפסוק הראשון בתורה (בראשית א', פסוק א') - עברית מקורית עם 0 אלטרנטיבות קבילות: 27 התאמות מעוגנות מתוך 272 קריטריונים.
מלחמה ושלום — תרגום טריבוש (שנות ה-20): 0 התאמות. מלחמה ושלום — תרגום גולדברג (1952, גרסת מקיי): 0 התאמות. מובי דיק — תרגום בורטניקר (1952): 0 התאמות. מובי דיק — תרגום אמיר (1981): 0 התאמות. מובי דיק — תרגום גירון (2009): 0 התאמות.
כל תרגום. כל גרסה. אפס.
אף אחד לא הצליח לייצר מספיק מבנה הקשור לפאי כדי לעבור את שער 0 — סף המינימום של משמעות מדעית.
מבחינה מדעית, נגמר המבחן כאן ולמעשה המבחן לא היה צריך אפילו להתחיל כי אין לספרים האקראיים האי פריוריים שום צידוק סמנטי לקשר עם פאי לכתחילה.
יחד עם זאת:
כ-33 אלף משפטים נבדקו דרך המסגרת הזהה. כך קיבלו הספרים האקראיים את הזכות להציג כל משפט שלהם כאילו הוא המשפט הראשון, וכאילו הוא קשור לבריאת העולם או לפאי. התוצאה למרות זאת? אפס תבניות נמצאו. רק מספר מילים בודדות פה ושם — כצפוי מכל טקסט, כולל ג'יבריש — מילים שמכילות מאפיינים מתמטיים של שפה מגוונת.
המשפט המוצלח ביותר ברומן בן 1400 העמודים זכה ל-4 התאמות בסיסיות בלבד: "ושוב הביט מעט בשורות אנשיו" — גנרל הבוחן חיילים ושום קשר לגיאומטריה או בריאת העולם ופיזיקה.
כיצד זכה משפט זה ל-4? המילה "ושוב" (גימטריה 314) עוברת את שער 0, ואז המערכת בודקת בשערים הבאים כמה מתוך 272 הקריטריונים מתקיימים. 4 קריטריונים בסיסיים התקיימו — כולם נובעים מכך שמילה אחת מכילה את הערך 314, ללא כל מבנה נוסף. המילה "ושוב" מופיעה 131 פעמים במלחמה ושלום ואין לה קשר לפאי, לעיגולים, לגיאומטריה או לבריאה. בדיוק מה שהיינו מצפים לראות בכל טקסט מספיק ארוך שכל אזור שלו נחשב כזה שאפשר לבדוק בו באופן 'לגיטימי', דבר שלעצמו מגדיל לאין שיעור את מרחב החופש של הספר: כל משפט אפשרי בספר מול פסוק אחד מוגדר מראש בתורה.
בבדיקה עם 89 הקריטריונים המקוריים של המאמר המדעי הבסיסי, המשפט הטוב ביותר מתוך כ-27 אלף משפטים שנבדקו זכה ל-5 התאמות בלבד. לשם השוואה, הפסוק הראשון בתורה השיג 18 מתוך אותם 89 קריטריונים וכאשר הרחבנו את הבדיקה ללמעלה מ-200 קריטריונים תחת מסגרת עבודה של חוקר המנסה למצוא תבניות (כפי שיפורסמם במאמרים הבאים בע"ה) אזי שהפסוק הראשון בתורה קיבל 27 התאמות והספרים המתחרים הצליחו להגיע ל-4 התאמות בלבד במשפט המוצלח ביותר שלהם.
לא הצלחנו להשיג את הספר המלא בעברית למרות ניסיונותינו, כולל רכישה בחנות ספרים אינטרטנית (שם רכשנו את הספר אך המערכת לא אפשרה להשתמש בו כקובץ). על כן בדקנו את 121 המשפטים מהפרק הפותח. ההמשפט המוצלח ביותר סיפק 2 התאמות: "הרחק יותר מסתלסל עשן מישן מארובה של בית כפרי" — משום שהמילה "רחוק" שווה 314. עשן מארובה. לא קידוד מכוון, אלא פשוט רעש סטטיסטי.
למצוא את המספר 314 בטקסט זה לא אותו דבר כמו למצוא את פאי מקודד בטקסט. לשפה העברית עושר של מילים ומכאן עושר של ערכים מספריים נלווים, ללא כל כוונה מצד המחבר לאותם ערכים. מציאת מילה שמסתכמת ל-314 בטקסט ארוך מספיק זה בדיוק רעש לבן — וזה מה שניתן לצפות מכל טקסט.
זה כמו שאם מצאנו את מספר תעודת הזהות של מישהו ברצף הספרות של פאי, זה לא אומר שפאי מקודד את תעודת הזהות של האדם הזה. גם אם נכתוב כעת ספרות אקראיות, הן יכילו כל מיני מספרים שאנשים מכירים מעניינים שונים בחייהם — זה לא אומר שאנחנו התכוונו לקודד משהו מחייהם כאן.
קידוד מכוון הינו כזה שהגדרותיו אי-פריוריות, יש לו מבנה מסודר ומתאים מבחינה לשונית, ניתן לחיזוי ובעל תבנית מתמטית/גיאומטרית ברורה, וכזה שכאשר נלקחים בחשבון מרחבי החופש, מציג מובהקות סטטיסטית משמעותית. זה כמו לזכות בלוטו באופן מכוון, כאשר רוכשים כרטיס אחד או מספר כרטיסים מועט ומצליחים פעם אחר פעם, לעומת רכישת מיליוני כרטיסים ולהתפאר בהצלחה שאפילו אינה הפרס הגדול.
1. המשפט הפותח בספרי המבקרים זכה לאפס. נקודת ההתחלה של הטקסט עצמו חסרת כל קרבה לפאי. 2. אין התאמה סמנטית. המילים שמייצרות התאמות של 314 — "ושוב", "רחוק" — אין להן קשר לפאי, בריאה, פיזיקה או גיאומטריה וגם לא להקשר שבו הן נמצאו. 3. אין מבנה דפוס. 27 ההתאמות של הפסוק הראשון בתורה משתרעות על פני כל השערים ברצף שלוב וקוהרנטי. 4 ההתאמות של מלחמה ושלום מגיעות ממילה אחת שעברה את שער 0 בלבד. 4. צפוי תחת השערת האפס: עם 33 אלף משפטים ומאות מילים עבריות עם ערכים סביב 314, מציאת התאמות פזורות מובטחת סטטיסטית והתוצאה מתאימה להשערת האפס באופן מוחלט: אין התאמה של קידוד מכוון בין הטקסטים של הספרים המתחרים לבין פאי.
89 קריטריונים | 272 קריטריונים | |
|---|---|---|
התורה | ||
הפסוק הראשון (בראשית א:א) | 18 | 27 |
ספרי המבקרים | ||
מלחמה ושלום — פתיחה (טריבוש) | 1 | 0 |
מלחמה ושלום — פתיחה (גולדברג) | 0 | 0 |
מובי דיק — פתיחה (בורטניקר) | 0 | 0 |
מובי דיק — פתיחה (גירון) | 0 | 0 |
מלחמה ושלום — הטוב מכ-27 אלף משפטים | 5 | 4 |
מובי דיק — הטוב מ-121 משפטים | 2 | 2 |
בראשית א', פסוק א':
27 התאמות על פני כל 7 השערים.
אישורי סימטריה: 6. אישור SGV עצמאי: קיים.
התחדשות ריבועית: קיים.
התאמת מיקום: קיימת.
התאמה סמנטית: בריאה ↔ גיאומטריה מעגלית.
דוגמאות מההתאמות הבולטות של הפסוק הראשון בתורה:
• סכום 611 הספרות הראשונות בפאי = 2701. 611 = "תורה". ערך רגיל מול ערך רגיל • סכום 17 הספרות הראשונות בפאי = 82. 17 = SGV של "תורה". ערך קטן מול ערך קטן • 2701 מופיע בפעם הראשונה בפאי במיקום 165 = "נקודה" — המושג היסודי של הצמצום. ערך רגיל מול ערך רגיל • סכום 82 הספרות הריבועיות הראשונות בפאי = 2701 — הפסוק חוזר דרך פעולת הריבוע. ערך רגיל מול ערך קטן עצמי
הבחינה המדעית בדקה בקפדנות ובאופן זהה הן את התורה והן את הספרים המתחרים, תוך שניתנו דרגות חופש גדולות מאד לספרים המתחרים, שלא היו צריכים להציג התאמה סמנטית לפאי/םיזיקהגיאומטריה וגם נבדקו לכל אורכם הניתן לבדיקה, כולל אלפי משפטים.
התוצאה: הבחנה ברורה בין קידוד מכוון בתורה לעומת רעש לבן בספרים המתחרים.
הספרים שנבדקו במחקר זה נבחרו על ידי המבקרים האקדמיים של מחקר צפנות התנ"ך הקודם — לא על ידי החוקרים הנוכחיים. מסגרת זיהוי דפוסי הפאי כוללת 272 קריטריונים עצמאיים ונעלה לפני הבדיקה. לא נוספו, שונו או כוונו קריטריונים בהתבסס על התוצאות. רשימת הקריטריונים המלאה זמינה במאמר המדעי.
מאמר משלים: פאי ובראשית - מחקר הבסיס:
המאמרים אודות 272 הקריטריונים, יפורסמו בהמשך, עקבו אחר הפרסומים באתר הפסוק הראשון TheFirstVerse.com