תבנית בת 3,000 שנה החבויה באלפבית העברי — שנוצרה הרבה לפני שפיבונאצ'י נולד
סדרת פיבונאצ'י — 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13, 21, 34, 55 … — היא סדרת המספרים המפורסמת ביותר במתמטיקה. היא מתארת את מערובלת הנאוטילוס, את ענפי העצים, את סידור הזרעים בחמנייה ועוד דברים רבים בטבע. היא החתימה המתמטית של הצמיחה עצמה ומייצרת את יחס הזהב אופן אופטימלי.
והיא הייתה מוסתרת באלף-בית העברי כשלושת אלפים שנה, ממתינה להתגלות...
ארבע אותיות. מילה אחת. הסדרה כולה - עד אין-סוף.
הרב יצחק גינזבורג גילה שאם לוקחים אות עברית ומרחיבים אותה באופן רקורסיבי דרך המילוי שלה — שם האות המלא — וסופרים את סך האותיות בכל רמת הרחבה, קורה משהו יוצא דופן בדיוק עם ארבע אותיות: א (אלף), ל (למד), פ (פא), ה (הא).
ארבע האותיות הללו — ורק הן, מתוך כל 22 אותיות האלף-בית העברי — מייצרות את סדרת פיבונאצ'י דרך הרחבה רקורסיבית זו. כל אות אחרת מתפתלת לדפוסים שאינם פיבונאצ'י.
ועכשיו שימו לב איזו מילה מאייתות ארבע האותיות הללו: א–ל–פ–ה = אלפה.
בעברית, "א-ל" פירושו אחד משמותיו של הבורא ו-"פה" פירושו איבר הדיבור. אלפה פירושה "פי האלוקים".
ארבע האותיות שמייצרות את סדרת פיבונאצ'י מאייתות את הפה הרוחני של הבורא - דרכו נאמרה ונאמרת בכל רגע הבריאה.
שלוש הוכחות עצמאיות
תערוכת סדרת פיבונאצ'י באותיות האלפה מציגה שלוש הוכחות מתמטיות עצמאיות שהדפוס הזה תקף לא רק לכמה רמות, אלא לאינסוף — ללא יוצא מן הכלל וללא סטייה:
ההוכחה הראשונה מראה שספירות האותיות מקיימות נסיגה פיבונאצ'י חצויה: כל ערך שווה לשלוש כפול הערך הקודם פחות הערך שלפניו. נסיגה זו, בשילוב עם תנאי התחלה של פיבונאצ'י, נועלת את הסדרה על מספרי פיבונאצ'י לנצח.
ההוכחה השנייה מגלה שהערך העצמי של מטריצת ההצבה שווה לφ² — היחס הזהב בריבוע. זו בדיוק הסיבה שספירות האותיות גדלות בקצב פיבונאצ'י: הצמיחה נשלטת על ידי אותה קבוע מתמטי שמגדיר את פיבונאצ'י.
ההוכחה השלישית מראה שהרחבת החלק הפנימי — הסרת האות הראשונה מכל מילוי — מייצרת את נסיגת פיבונאצ'י המלאה ישירות. הערך העצמי הדומיננטי משתנה מφ² לφ עצמו.
שלוש הוכחות מתמטיות עצמאיות. מסקנה מתכנסת אחת: הדפוס של פיבונאצ'י מעוצב היטב ומבטא היבטים שונים של סדרת פיבונאצ'י במקביל, הרבה יותר מאשר רק סדרת פיבונאצ'י עצמה בתור איברים וזאת תוך שימוש בלשון עם מבנה סמנטי מאד ברור בהקשר של מעשה הבריאה: בעשרה מאמרות נברא העולם, השם מדבר והעולם נברא: א-ל - פה. זוהי תכונה מבנית של ארבע האותיות הללו.
אותה תבנית פיבונאצ'י מופיעה במקביל — במספר המילים בכל רמת מילוי ובחלק הפנימי של כל הרחבה — כפי שציין החוקר אורן י.עברון ואוששו גם על ידי משקיפים אחרים.
יותר מסדרה
הגילוי הולך עמוק יותר. המספר הקטן (ערך מספרי מוקטן) של כל אחת מארבע האותיות הוא עצמו מספר פיבונאצ'י: אלף (1), למד (3), הא (5), פא (8). האותיות שמייצרות פיבונאצ'י הן עצמן פיבונאצ'י.
וכשהופכים את המילה אלפה, מקבלים "הפלא". קדימה: המקור (פי האלוקים). אחורה: התוצאה (הפלא). אותן ארבע אותיות מקודדות גם את המדבר וגם את הדיבור במבנה פלינדרומי אחד.
קיימת שכבה נוספת: במסורת עברית, שם המילוי של האות הראשונה אלף (בווריאנט אלפא / אלפה) רומז לשם אלפה. מבחינה בלשנית-היסטורית, האות היוונית "אלפא" — האות הראשונה של האלפבית היווני, שורש של אינספור מונחים מתמטיים — היא אכן צאצא ישיר של שם האות השמי, דרך האות הפיניקית ʾālep שהיא המקור המשותף של אלף העברית ואלפא היוונית (הסיומת היוונית -α היא התאמה פונטית יוונית ואיננה "הוכחה" שהיא תואמת ספציפית לווריאנט אלפא/אלפה של המילוי). אף על פי כן, הדהוד זה מאיר את הרעיון שסדרת פיבונאצ'י היא, במובן רחב, רצף האלפה.